אסטרטגיות למידה: האסטרטגיות שכל אחד חייב להכיר

באיזשהו שלב במהלך הלימודים שלכם, בין אם בבית הספר או רק באקדמיה, הרבה מכם עומדים לגלות שלהיות חכם וחרוץ מאוד, לא בהכרח יהיה מספיק כדי להצליח. ואתם תגלו שגם אנשים שפחות חרוצים מכם או אנשים שלא בהכרח מצטיירים כחכמים יותר מכם, מצליחים משום מה יותר בלימודיהם.

הסיבה לזה בהרבה מקרים, היא בחירת אסטרטגיות למידה לא מתאימות או חוסר שימוש באסטרטגיות למידה בכלל, מה שיכול להשפיע בצורה דרמטית על ההצלחה שלכם בלימודים ובעיקר במבחנים.

מה זה אסטרטגיות למידה?

אסטרטגיות למידה הן שיטות ותהליכים מסוימים שאותם יש לבצע בזמן הלימודים על מנת לשפר את תהליך עיבוד המידע של המוח, הזיכרון שלו, יכולת ההתמודדות עם בעיות ושאלות מורכבות ועוד, בצורה היעילה ביותר.

הרבה פעמים, בעזרת בחירת אסטרטגיות למידה מתאימות לבעיה או למקצוע שאותו אנחנו לומדים, אפשר לשפר משמעותית את התוצאות שלנו במבחנים, ואת ההבנה שלנו בחומר אופן כללי.

סוגי אסטרטגיות למידה

כשמדברים על אסטרטגיות למידה, אז ניתן לחלק אותן לכמה וכמה סוגים, וחשוב למצוא אסטרטגיות מכל סוג שיוכלו לעזור לכם. הסוגים העיקריים:

  • אסטרטגיות לניהול עצמי- כמו אסטרטגיות ניהול זמן בלמידה, בחירת סביבת הלמידה, שיטות לארגון וסידור חומר הלימוד ועוד. דיברתי על הרבה אסטרטגיות כאלה כאן.
  • אסטרטגיות לזיכרון ושינון – ניתן דוגמא בהמשך.
  • אסטרטגיות לאוריינות – הכוונה היא לאסטרטגיות לשיפור בלימודים עצמם “תכלס”, כלומר בדברים כמו הבנת הנקרא, חשיבה מתמטית, ועוד.
  • אסטרטגיות לחשיבה ולניתוח מידע –  הכוונה לשיטות לשיפור החשיבה באופן כללי, שיפור יכולות הסקת המסקנות, היצירתיות, ניתוח מידע, על ידי כל מיני שיטות למידה, קריאה, האזנה ועוד.
  • אסטרטגיות לשיפור המוטיבציה ללמוד – גם לזה ניתן פשוט כמה דוגמאות בהמשך.

החשיבות של אסטרטגיות למידה

לפני שנמנה פה כמה אסטרטגיות למידה מעניינות שחלקן גם עזרו לי באופן אישי, חשוב לי שתבינו את החשיבות העצומה ואת ההשפעה של אסטרטגיות כאלה על הציונים וההישגים שלנו.

ולכן אתן לכם דוגמא שחוויתי על בשרי:

במהלך התואר הראשון שלי במדעי המחשב שהתחיל באוניברסיטה הפתוחה וממשיך כיום בטכניון, היה קורס אחד ספציפי בשם אלגברה לינארית שמאוד התקשיתי בו.

בשאר הקורסים של השנה הראשונה הסתדרתי, אבל בקורס הזה נכשלתי במועד הראשון וגם במועד השני. באותו הזמן, הרגשתי שזה אסון כי מעולם לא קרה שנכשלתי בבחינה ועוד פעמיים.

הייתי רגיל שאם לומדים מספיק ומתרגלים מספיק לפני הבחינה, אז מצליחים, אבל כאן זה לא היה המצב. התחלתי לחשוב שאולי אני לא מספיק חכם בשביל להשלים את התואר הזה (בדיעבד זה היה מצחיק לחשוב את זה כשבכל שאר הקורסים כן הצלחתי).

הרגשתי שלא משנה כמה אני לומד וחוזר על החומר וכמה מבחנים שאני לא אני פותר, דברים פשוט לא מחלחלים ואני פשוט לא מצליח לפתור שאלות כמו שצריך. ולכן, בפעם הראשונה בחיים שלי לקחתי שיעור עם מורה פרטי, ומה שהוא אמר, פשוט הציל אותי.

אסטרטגיית למידה מספר אחד: למידה רוחבית במקום למידה אופקית

אחרי שפתרנו כמה שאלות שהתקשיתי בהן, כל מה שאותו מורה אמר לי היה: “תשמע, בסך הכול אתה מבין את החומר. פשוט אל תפתור מבחנים שלמים מהתחלה עד הסוף, אלא תפתור שאלות בצורה רוחבית. תקדיש כל יום או יומיים רק לנושא אחד בחומר ותפתור שאלות רק בנושאים האלה.”

בכנות, חשבתי שאלה שטויות ושזה לא מה שיגרום לשינוי, אבל הייתי מיואש וניסיתי. ובאופן מפתיע, אסטרטגיית הלמידה הזאת עבדה!

הסיבה לזה היא שבקורס הזה יש לא מעט נושאים מורכבים וקשים, ולכן שכשהייתי פותר בחינות שלמות מהתחלה עד הסוף, לא הייתי מצליח להפנים כל נושא לעומק כי כל שאלה נגעה לנושאים ודברים אחרים.

אבל כשפתרתי בכל יום שאלות רק בנושא אחד, התחלתי לשים לב לדפוסים ו”טריקים” שחוזרים על עצמם בשאלות מהסוג הזה, ופתאום למוח שלי היה זמן להפנים את כל העקרונות החשובים שיש באותו הנושא. פתאום, הבנתי איפה אני חלש יותר ואיפה פחות ועל מה לשים יותר דגש.

וככה רק בעזרת שינוי אחד קטן באסטרטגיית הלמידה שלי, החומר חלחל למוח שלי והצלחתי להוציא ציון מעולה בבחינה.

אסטרטגיות למידה נוספות

חשוב לי לציין שכבר דיברתי בעבר על המון אסטרטגיות למידה אחרות בפוסט איך להצליח במבחן ובפוסט איך להצליח במבחן ביום אחד, ולכן אם מעניין אתכם ללמוד כמה שיותר אסטרטגיות למידה אז כדאי לכם לקרוא גם אותם.

אבל כעת נעבור על עוד כמה אסטרטגיות למידה נוספות אחרות שאותן עדיין לא הזכרתי. קחו בחשבון שלא הכול יעבוד לכולם כמובן, והכל זה עניין של ניסוי וטעיה. ככל שתנסו יותר דברים, ככה תבינו יותר בקלות מה מתאים לכם יותר ומה פחות.  

אסטרטגיית למידה מספר 2: תלמדו פחות, אבל ממוקד ובלי הסחות דעת

מכירים את זה שאתם שקועים כל כך במה שאתם עושים שאתם מגיעים למצב שאתם לא שומעים שום דבר מסביבכם וצריך ממש לנער אתכם כדי למשוך את צומת הלב שלכם?

את המצב הזה מכנים באנגלית flow וזה המצב שאתם רוצים להגיע אליו כשאתם לומדים למבחן או לומדים חומר חדש, כי ככה תבטיחו שאתם נמצאים בשיא האפקטיביות שלכם ומעבדים את המידע שאתם לומדים בצורה הטובה והאיכותית ביותר.

הבעיה היא, שבעידן של היום שמבוסס כולו על רשתות חברתיות והמון הסחות דעת, קשה מאוד להישאר מרוכזים וממוקדים על משהו יותר מחמש עד עשר דקות.

וזה גורם למצב שבו תלמידים או סטודנטים טוענים שהם לומדים הרבה, למשל 3-4 שעות ברצף אבל הם לא שמים לב שמתוכם הייתה אולי חצי שעה של למידה אפקטיבית.

שאר הזמן הלך על כל מיני הסחות דעת, כמו ווצאפ, אינסטגרם או אפילו סתם גלישה באתרי אינטרנט אחרים.

אני יכול להעיד אפילו על עצמי שכל הרשתות החברתיות והסחות הדעת שיש לנו היום, פוגעות לפעמים גם באיכות הלמידה שלי.

כי בשביל באמת להיכנס למצב של “זרימה” (flow) ולמידה עמוקה, כלומר מצב שבו אתם מפוקסים במאה אחוז בדבר האחד שאתם עושים עכשיו ושקועים רק בזה, צריך לשמור על ריכוז גבוה לפחות בין רבע שעה לחצי שעה לפני שרק מתחילה הלמידה האפקטיבית באמת.

אז מה עושים כדי להפוך את הלמידה לאפקטיבית?

קודם כל, נמנעים כמה שיותר מכל מסיחי הדעת שהזכרנו. יש כמה דרכים שונות להילחם בהם:

  • שימו את הפלאפון על שקט או על מצב “לא להפריע” ככה שלא תשמעו התראות כל הזמן.
  • תורידו אפליקציות שמונעות ממכם לגלוש בפלאפון ולהתפתות לרשתות החברתיות. אפליקציה כזאת שאני אוהב במיוחד היא Forest. יש להם גם גרסה חינמית חמודה מאוד.
  • אם עדיין קשה לכם בחדר, תעברו ללמוד במקום אחר כמו ספרייה.
  • תקבעו ללמוד ביחד עם חבר רציני, וככה תהיו באמת עסוקים בלמידה ותהיו מחויבים אליה.
  • תכבו את האינטרנט במחשב אם זה אפשרי. ואם לא אז תורידו תוסף בשם Cold Turkey, שבעזרתו תוכלו לחסום כל מיני אתרים שאתם יודעים שאתם נוטים לגלוש בהם.

השלב הבא, יהיה לעבוד על יכולות הריכוז שלהם בשביל להגיע למצב של למידה אינטנסיבית ומעמיקה עד כמה שאפשר ולהיכנס למצב flow:

  • תיפטרו מהסחות דעת פנימיות ורעשים פנימיים. כלומר, תימנעו מחלימה בהקיץ, ותלמדו להתמקד רק בדבר שאתם עושים באותו הרגע. מדיטציה מאוד עוזרת בזה, ולכן ממליץ מאוד לקרוא על זה יותר.
  • תמצאו מתי הפיק שלכם מבחינה גופנית, כלומר באיזה שעות של היום אתם הכי ערניים ותנצלו את השעות האלה במיוחד בשביל למידה אקטיבית ואיכותית.
  • אל תאכלו יותר מידי בימים שבהם אתם צריכים ללמוד הרבה שעות. זה יעזור לכם להישאר ערניים יותר וככה גם מרוכזים יותר.
  • לחלק מהאנשים להקשיב למוזיקה מסוימת שמותאמת ללמידה יכול לעזור מאוד בשביל להעלות את הריכוז בזמן הלמידה, ולכן שווה לנסות את זה.
  • אחרי שנכנסים למצב של למידה עמוקה, יגיע השלב שבו גם תצאו ממנה באופן אוטומטי, למשל כי נהיים רעבים, או כי מתעייפים. בשלב הזה, במקום להמשיך ללמוד, כדאי לקחת הפסקה מתודית שיכולה לנוע בין חמש דקות ועד לחצי שעה, כתלות בהרגשה שלכם. באופן הזה תוכלו לחזור לאחר ההפסקה שוב ללמידה עמוקה בקלות יותר וככה להיות הרבה יותר אפקטיביים במה שאתם עושים.
  • באופן כללי, לא מומלץ להמשיך ברצף יותר משעתיים שלוש בלי הפסקה קצרה באמצע אפילו של כמה דקות.

אסטרטגיית למידה מספר 3: אסטרטגיית שינון וזיכרון

בגלל שהתואר שלי באקדמיה הוא במדעי המחשב, אין יותר חשיבות לשינון ולא צריך לזכור כמויות חומר מטורפות. לכן, החלטתי לפנות לכמה סטודנטים לרפואה (שרוב התואר שלהם עוסק בשינון כמויות אדירות של חומר) כדי לקבל מהם כמה אסטרטגיות למידה שעוזרות להם:

  • כשאתם לומדים את החומר, אפילו אם יש לכם סיכומים שלו במחשב ממצגות או מספרים, תסכמו את החומר שוב באופן אקטיבי בכתב יד. כתיבה עוזרת להרבה אנשים לזכור את החומר טוב יותר.
  • לאחר שתסכמו את החומר, תעברו על הסיכום שוב, ותסמנו בתוכו משפטים חשובים ותכתבו על גבי הסיכום עצמו הערות חשובות, משפטים מפתח ומילים חשובות.
  • תשתמשו בצבעים ובתרשימים! זה עוזר להבין ולזכור בצורה טובה יותר תהליכים מורכבים, והצבעים יכולים לעזור לזכור מושגים שקשורים אחד לשני.
  • תלמדו עם אנשים, תשאלו אחד את השני שאלות ותלמדו אחד את השני את החומר. כשאתם מלמדים אחרים, אתם משפרים גם את השליטה והזיכרון שלכם בחומר.
  • במושגים מורכבים, שווה לנסות להיות יצירתיים ולהמציא אסוציאציות. לפעמים זה מציל חיים.
  • כשאתם עוברים על סיכומים, תנסו להקריא את הסיכומים בקול. להרבה סטודנטים להקריא בקול עוזר לזכור את החומר טוב יותר.
  • כשאתם מתרגלים שאלות למבחנים, שווה להקדיש יום אחד שבו אתם מתמקדים רק בבחינה אחת או שתיים, אבל בכל שאלה שבה אתם נתקלים, תעברו שוב על הנושא של אותה השאלה לעומק מהסיכומים שיש לכם. ככה אתם משלבים למידה אקטיבית עם למידה פאסיבית ומחזקים את השליטה שלכם בחומר.

אסטרטגיית למידה מספר 4: ניתוח מידע יעיל

כשאנחנו באים ללמוד נושא חדש, חשוב מאוד ללמוד אותו בצורה חכמה ויעילה. כי אם לא תעשו את זה נכון, אתם עלולים למצוא את עצמכם מבזבזים המון שעות עבודה ולמידה סתם, כשבפועל לא הצלחתם לקלוט וללמוד כמעט שום דבר חדש.

יש המון אסטרטגיות למידה בנושא הזה, ולכן אתן כמה טיפים כלליים שיכולים לעזור:

  • אם זה נושא מורכב- חפשו סרטונים עם אנימציות וציורים שממחישים אותו. הסיבה היא שהרבה פעמים אנשים מצליחים לקלוט נושא חדש הרבה יותר טוב כשהם משלבים למידה ורבלית ומילולית (כמו בשיעור או הרצאה) ביחד עם למידה ויזואלית, שבה הם ממש רואים סרטון או ציורים שממחישים את מה שהם לומדים. דוגמא היא הערוץ 3Blue1Brown שמסביר ויזואלית נושאים מורכבים במתמטיקה.
  • בטקסטים ארוכים בבית הספר – סמנו את החומר החשוב ולאחר מכן תתמקדו בללמוד בעיקר את המידע הזה. ככה תחסכו המון זמן ותתמקדו רק בחומר החשוב ביותר.
  • תלמדו לסנן מידע שחשוב ולהתעכב על מה שחשוב. כלומר, אם אתם רואים שיש חומר שפחות רלוונטי למבחן, ואתם לחוצים בזמן, אז תדעו לוותר על מה שחשוב פחות ולהתמקד במה שחשוב יותר. (קל להגיד וקשה לבצע, אבל משתפרים בזה עם הזמן. רק צריך להקדיש לזה צומת לב).
  • כשאתם לומדים משהו חדש, תחזרו לבסוף שוב פעם על כל הנקודות החשובות ביותר שלמדתם מהנושא החדש, ותנסו להבין באיזה שאלות הנושא הזה יכול לידי ביטוי ואיך אתם יכולים ליישם את מה שלמדתם ביחד עם נושאים אחרים. בעצם, תחזרו שוב על הרעיון המרכזי של הנושא ועל נקודות המפתח החשובות ביותר בו.
  • בנושאים חדשים, תנסו למצוא נקודות דמיון לנושאים אחרים שאתם כבר מכירים. הרבה פעמים תגלו שהנושא מזכיר או דומה למשהו אחר שכבר למדתם, או שהוא פשוט מתחבר אליו איכשהו ו”משלים אותו”. כשמגיעים לתובנות כאלה, ויוצרים קשרים בין כל מיני נושאים, למוח קל יותר להתמודד עם מידע חדש ולהבין אותו טוב יותר.

אסטרטגיית למידה מספר 5: הבנה מעמיקה של החומר (אסטרטגיות אוריינות)

אחרי שדיברנו גישה לניתוח המידע, כדאי גם לדבר על כמה גישות ושיטות איך להבין את המידע לעומקו. השיטות הללו נוגעות בעיקר להבנת הנקרא, יכולות ניסוח וכתיבה וגם הבנה מתמטית מעמיקה אבל לא רק.

הטיפ הכי חשוב: למידה פעילה

לא משנה כמה טיפים ושיטות שונות תקבלו, “האסטרטגיה” הכי חשובה תהיה למידה פעילה. כלומר, פתרון של שאלות ובעיות שתקבלו במתמטיקה וההתמודדות שלכם איתן, קריאת המון טקסטים לשיפור הבנת הנקרא, כתיבת המון פסקאות לשיפור יכולות הכתיבה ועוד.

בלי למידה מעשית ותרגול קשה מאוד באמת להתקדם ולהשתפר באמת. ולכן זכרו שלפני הכול, חשוב להקדיש המון שעות לתרגול ויישום אפקטיבי של החומר כמו שהזכרתי קודם.

פיתוח אינטואיציה אל מול פיתוח טכניקה והבנה פורמאלית

יש אנשים שמצליחים ללמוד יותר טוב בעזרת “עבודת כפיים” ושינון כמה שיותר חוקים, עקרונות, טכניקות ונוסחאות. כלומר, בשביל להבין משהו טוב, הם צריכים לזכור את כל החוקים והכללים שקשורים לנושא ולראות המון דוגמאות בנושא.

לעומתם, יש אנשים שמעדיפים לפתח אינטואיציה סביב הנושא שהם לומדים. כלומר, הם פחות מתמקדים בחוקים והפורמליות ומנסים להבין את הנושא באופן מופשט ורעיוני לעומק.

באופן כללי, שתי שיטות הלמידה האלה חשובות וכדאי מאוד ללמוד לפתח את שתיהן. שכן יהיו נושאים, כמו למשל פתירת אינטגרלים או משוואות שהם הרבה יותר טכניים ודורשים יכולות לימוד טכניות טובות. ויהיו נושאים כמו למשל גיאומטריה שדורשים יותר פיתוח של אינטואיציה.

יש גם נושאים שישלבו את שתי היכולות יחד, כמו פיזיקה לצורך העניין. לכן, חשוב שתלמדו לפתח את שתי יכולות הלימוד האלה, וגם שתדעו איך לכם יותר קל ללמוד. כי בנושאים מסוימים, כמו למשל דקדוק באנגלית, לחלק יהיה יותר קל ללמוד בעזרת שינון יסודי של כל הכללים וכל מקרי הקצה, ולחלק בעזרת פיתוח אינטואיציה סביב השפה ולא שינון כל הכללים.

ניתוח השאלה והנתונים בצורה יעילה ונכונה

לפעמים, הבעיה והקושי אצל סטודנטים ותלמידים (כולל אני בעצמי) נובעים לאו דווקא מחוסר שליטה בחומר, אלא מחוסר הבנת השאלה כמו שצריך, או מחוסר התעמקות מספקת בשאלה.

השאלות מתמטיות מורכבות למשל, לפעמים קורה שסטודנטים רצים מהר מידי לפתור את השאלה ולחשוב כבר על כיוונים לפתרון השאלה, מבלי לעצור רגע ולהבין את השאלה עד הסוף.

לכן, לפני שרצים לפתור, לפעמים חשוב רגע לעצור ולשאול, מה בדיוק הנתונים שלי? איזה נתונים חסרים לי כדי לפתור את השאלה? איזה מהכלים שלמדתי הכי מתאים לי לפתרון הבעיה הספציפית שנתנו לי? האם פתרתי שאלות דומות לשאלה הזאת או עם עיקרון דומה שאולי מתאים גם פה?

לפעמים, אתם תופתעו כמה שאלת שאלות כאלה יכולה לעזור בזמן המבחן או בתרגול בבית כי פתאום תגלו שאחרי ששאלתם את עצמכם אותן, הפתרון מתגלה אליכם. ולא פעם כבר קרה שבזבזתי סתם המון זמן על שאלה כי ניסיתי ישר לפתור אותה בכל דרך שעולה לי לראש במקום לעצור רגע ולנסות קודם לנתח ולהבין את השאלה לעומקה.

אסטרטגיית למידה מספר 6: שיטות לשיפור המוטיבציה

אני חייב להודות, שזה נושא שקרוב אלי במיוחד כי בתור סטודנט בטכניון למדעי המחשב, שהלימודים בתואר הזה נחשבים ללימודים קשים ותובעניים במיוחד, לא פעם אני מתקשה למצוא מוטיבציה להמשיך ללמוד.

וכמעט כל סטודנט או תלמיד שתשאלו אותו, יגיד לכם שהמוטיבציה והרצון שלכם ללמוד ולהצליח חשובים לא פחות מכל שאר הדברים.

אז איך מוצאים מוטיבציה להמשיך ללמוד גם כשקשה? הנה כמה טיפים שעוזרים לי וגם לסטודנטים אחרים:

תתנו לעצמכם פידבק חיובי  

אחת הבעיות המרכזיות לדעתי במערכת הלימודים האקדמאית וגם הבית ספרית היום, היא שאין מספיק פידבק חיובי בזמן הלימודים מצד המערכת.

כלומר, אתם יכולים ללמוד במשך כמה שבועות ועד כמה חודשים טובים חומר חדש, כשכמעט ואף פעם אתם לא מקבלים שום משוב חיובי מאף אחד על כלום, מלבד הציון למבחן שהוא המשוב שלכם.

ולכן, חשוב מאוד שתלמדו לתת פידבק חיובי לעצמכם כשאתם מתרגלים בבית, בבית הספר, באקדמיה או עם חברים שלכם.

אם תפרגנו לעצמכם כשאתם מצליחים, ותדעו לשים לב להתקדמות, לגדילה ולצמיחה שאתם עוברים בזכות הלימודים שלכם, יהיה לכם קל יותר להמשיך ללמוד.

אל תשוו את עצמכם לאחרים

לפעמים, להשוות את עצמכם לאחרים זה דווקא יכול להיות מקור מוטיבציה מעולה. אבל, הרבה פעמים סטודנטים ותלמידים נוטים להיכנס להשוואות עם סטודנטים אחרים בצורה לא בריאה, מה שגורם לרגשי נחיתות, חרדות, דיכאון וכמובן חוסר מוטיבציה.

לכן, כדאי להתמקד בעצמכם ובציונים שלכם ביחס לעצמכם. ואם משווים את עצמכם לאחרים, אז חשוב לעשות את זה חכם ולראות בסטודנטים אחרים יותר כמקור השראה וכמטרה לשאוף אליה, ולא בתור משהו נוראי שגורם לכם להרגיש נחותים ופחות טובים.

תחלקו את הלמידה למשימות

הרבה פעמים סטודנטים ותלמידים מוצאים את עצמם תחת עומס רציני כשהם עמוסים בהמון מטלות להגשה, מבחנים שצריך ללמוד אליהם והם מרגישים כאילו הם טובעים.

זה גורם למצב שלא יודעים מאיפה להתחיל ושפשוט לא רוצים להתחיל משום דבר כי מרגישים שיש יותר מידי מה לעשות. לכן פתרון טוב שיכול לעזור הוא לחלק את כל הדברים שיש לכם לעשות להמון משימות קטנות. למשל, משימה כמו הגשת פרויקט גדול, ניתן לחלק להמון תתי משימות קטנות, כשבכל יום מתמקדים בהשלמת השלב הבא בפרויקט.

בחלוקה שכזו נרגיש כאילו יש לנו פחות משימות גדולות לעשות, ולכן פסיכולוגית הרבה פעמים זה יהיה יותר קל.

תשתפו את החברים שלכם וסטודנטים אחרים בקשיים שלכם

אם קשה לכם ואתם מתוסכלים מהלימודים, לא כדאי להחזיק את זה בפנים. לכן שווה מאוד לפרוק את התסכול עם החברים שלכם, המשפחה שלכם או כל אדם אחר שאתם מרגישים בנוח לדבר אתו על זה. אתם תופתעו לגלות שזה משחרר ועוזר מאוד, ולפעמים תקבלו מהם גם עצה טובה איך להתמודד עם הקשיים שלכם או חוסר המוטיבציה שלכם.

תזכירו לעצמכם למה אתם לומדים – ואם אתם לא יודעים אז הגיע הזמן לחשוב על זה

בבית הספר זה אולי קצת יותר בעייתי בגלל שהלימודים מחייבים, אבל באקדמיה הרבה פעמים אנחנו כל כך שקועים בלימודים, שאנחנו שוכחים למה התחלנו ללמוד מלכתחילה.

לכן, לפעמים שווה לעצור ולהזכיר את זה לעצמנו. ואם אתם לא מצליחים לחשוב על סיבות למה התחלתם ללמוד, זאת כבר בעיה אחרת, ומאוד יכול להיות אפילו שהתואר הזה לא מתאים לכם.

למקרה שקשה לכם למצוא סיבות למה אתם לומדים, אכתוב עכשיו כאן כמה סיבות נפוצות שבגללן אנשים לומדים ועושים תואר. אתם לא חייבים להסכים עם כולן, אבל בטוח תוכלו להזדהות עם חלק מהן:

  • התחום הזה מעניין אתכם.
  • התואר הזה יפתח לכם דלתות חדשות בעתיד.
  • יש משכורות טובות אחרי התואר הזה.
  • אתם רוצים להתפתח כאנשים ולהשתפר בפתירת בעיות.
  • אתם רוצים לפתח קשרים חברתיים.
  • אתם אוהבים לצמוח, לגדול וללמוד נושאים חדשים.
  • אתם רוצים רשת ביטחון בחיים.
  • אתם רוצים אישור חברי ולהגיד “יש לי תואר”.

תתעסקו גם בדברים אחרים ולא רק לימודים

אם תמצאו את עצמכם מתעסקים בלימודים יותר מידי ובלי שום תחביבים אחרים, אלא אם אתם חייזרים במוקדם או במאוחר אתם תשרפו.

לכן, באמת חשוב מאוד למצוא גם זמן לתחביבים או לעיסוקים אחרים. בין אם פרויקטים אחרים, ספורט, תחביבים שיש לכם כמו נגינה, עבודה, וכל דבר אחר שהוא לא הלימודים.

הזמן הזה לעצמכם והזמן שבו אתם מנקים את הראש מהלימודים הוא חיוני לא פחות מהלימודים עצמם. שלא לדבר על זה שהפסקות מהלימודים הרבה פעמים עוזרות לחומר לשקוע טוב יותר בראש.

תחסמו זמן שבו אתם חייבים ללמוד

מידי פעם, הבעיה במוטיבציה נובעת פשוט מעצלנות ומדחיינות. ולכן, שיטה מעולה להתגבר על זה היא לחסום לעצמכם בלוח הזמנים בלוקים קבועים של זמן שבהם אתם חייבים ללמוד. תגדירו את הבלוקים האלה כמו מעין פגישה עם עצמכם שממנה אתם לא יכולים להבריז.

אפשר אגב, לעשות את אותו הדבר עם חבר. תקבעו שעה עם חבר שבה אתם מחויבים ללמוד, ובגלל שתהיו מחויבים לחבר נוסף מלבד לעצמכם, יהיה לכם יותר קשה לבטל את זה או לדחות את זה.

תציבו לעצמכם מטרות

השיטה האחרונה שעוזרת עם מוטיבציה בלימודים זה להציב לעצמכם מטרות בלימודים כמו בכל תחום אחר. למשל, תגדירו לעצמם מטרה להגיע לממוצע מסוים בסוף השנה או בסוף הסמסטר, או תציבו לעצמכם מטרה להשתפר במקצוע ספציפי מסוים שקשה לכם יותר.

כשאנחנו מציבים מטרות, אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים ואנחנו יודעים במה אנחנו צריכים להשקיע את האנרגיה שלנו. לכן, לחלק מהאנשים זה נותן יותר מוטיבציה ללמוד.

נסכם

כמו שכבר הבנתם, יש מגוון עצום של אסטרטגיות למידה ולכן בסופו של דבר, תצטרכו לנסות כמה שיותר שיטות שונות בשביל להבין מה הכי עובד לכם ומה הכי מתאים לכם.

אם תרצו לקרוא עוד מידע על איך ללמוד חכם, תוכלו להיכנס לקטגוריה שכתבתי בנושא, ואם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי מה שתרצו בתגובות. מאחל לכם המון הצלחה בהמשך הלימודים שלכם בכל דבר שתבחרו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *